מַהַרְשִי הסביר שאנו חווים בחיים בדרך כלל שלושה מצבי תודעה: ערות (גָ׳אגְרַט צֵ׳טַנָא), חלימה (סְוַפְּנַה צֵ׳טַנָא) ושינה (סֻשֻפְּטִי צֵ׳טַנָא). במצבים אלו אנו חווים את עצמנו באמצעות אינפורמציה שאנו מקבלים מהחושים ודרך חשיבה ורגשות. בכל אחד מהמצבים הללו המציאות נקלטת בצורה שונה, וכבר מעובדה זו אפשר לאמת את ההנחה שידע מעוצב בתודעה ושונה במצבי תודעה שונים.
כשאנו ערים אנו מודעים לסביבה, אך במקרים רבים מודעות זו מלווה בחוסר שקט ובמתח. בשינה אנו חווים מנוחה עמוקה, אולם המודעות לסביבה החיצונית נעלמת. בחלימה קיימת מודעות, אך היא אינה קשורה בהכרח למציאות הרגילה. שלושת מצבי התודעה האלה נמצאים בשינוי מתמיד, ולכן אפשר לומר שהם יחסיים. מצבים אלו משותפים לכל בני האדם: כולנו ישנים, חולמים וחווים ערות. כשאנו חווים רק את שלושת מצבי התודעה היחסיים, תשומת הלב שלנו נמשכת ללא הפסק לדברים חיצוניים, והמיינד שלנו מזדהה תמיד עם אובייקטים, מחשבות, רגשות או תהליכים מסוימים. ההזדהות גורמת לחוסר מודעות במי שבאמת צופה בהם, כלומר לעצמי הגבוה שלנו.
במצבים אלו אנו הולכים לאיבוד בתוך חוויות שונות, ואז נדמה שהסובייקט המתנסה או הצופה אינו קיים כלל, ושחוויות שונות מצילוות או מכחידות את האני הגבוה שלנו. במחשבה הוֵדִית מצב זה, שבו אנו שוכחים את הטבע המהותי של העצמי הגבוה שלנו, נקרא לעיתים קרובות בערות. הפילוסוף הסקוטי דיוויד יום תיאר את המצב במדויק:
כשאני נכנס בצורה אינטימית מאוד לתוך מה שאני מכנה העצמי שלי, אני תמיד נתקל בתפיסה כזאת או אחרת, בחום או בקור, באור או בצל, באהבה או בשנאה, בכאב או בהנאה. איני יכול לעולם למצוא את עצמי בכל זמן שהוא בלי תפיסה כלשהי, ואיני יכול לצפות לעולם בדבר כלשהו מלבד בתפיסה הזאת.[1]
רעיונות דומים גרמו לאנשים רבים לחשוב שהדרך שבה אנו תופסים את המציאות במצב של ערות היא המהות האמיתית של החיים, ושלא קיים דבר מעבר לכך, אבל מחשבה זו בטעות יסודה!
אפשר לדמות את המיינד שלנו לאוקיינוס ואת המחשבות לגלים שעולים ויורדים על פני השטח שלו. ככל שאנו צוללים עמוק יותר לאוקיינוס של המיינד הוא הופך להיות שקט ורגוע יותר. התחום הפעיל של אובייקטים, ואירועים מגוונים שממלאים את המיינד במצב הערות, דומים לשחייה על פני השטח של האוקיינוס, אולם אנו יכולים למצוא במעמקי האוקיינוס אוצרות גדולים הרבה יותר.
[1] David, Hume, A Treatise of Human Nature, Oxford University Press, 1975.
המשך קריאה:
חזרה לתחילת המאמר
ערות, חלימה ושינה
טֻרִייַה צֵ’טַנָא — תודעה טרנסנדנטלית
טֻרִייַה־אַטִיטַה — תודעה קוסמית
בְּהַגַוַד־צֵ׳טַנָא — תודעת אלוהים
בְּרָאהְמִי־צֵ׳טַנָא — תודעת אחדות